Vayedaber

הלכה: הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי הַבֶּן כול'. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. תַּנָּא רִבִּי שִׁילָא בַּר בִּינָה. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת הָֽרֹצֵ֑חַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ אֵין בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אֶת אָחִיו אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת הָֽרֹצֵ֑חַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אָחִיו אֵין אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ אָמַר. שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַקְבִּילוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּפִגְעוֹ ב֖וֹ ה֥וּא יְמִיתֶינּוּ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומנין אפי' אמר שאינו יכול להקבילו. כלומר מדכתיב בפגעו בו שומע אני דוקא אם פגע בו מיד ומנין שאפי' אינו יכול לפגוע בו מיד שמצוה על גואל הדם לחזר אחריו ת''ל בפגעו בו הוא ימיתנו הוא יתירא אלא למידרש הוא ימיתנו מ''מ:

גמ' כלפי שנאמר גואל הדם וכו'. שאמרה התורה המצוה מוטלת על גואל הדם בתחלה אבל אב שהרג את בנו אין בנו השני שהוא אחיו של הנהרג נעשה לו גואל הדם להמית את אביו:

משנה: 6a הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי בְּנוֹ וְהַבֵּן עַל יְדֵי הָאָב. הַכֹּל גּוֹלִים עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִים עַל יְדֵיהֶם חוּץ מֵעַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. וְגֵר תּוֹשָׁב גּוֹלֶה עַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. הַסּוּמֶא אֵינוֹ גוֹלֶה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ גוֹלֶה. רַבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַשּׂוֹנֵא נֶהֱרָג מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמוּעָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ גוֹלֶה. כֹּל שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לָדַעַת הָרַג אֵינוֹ גוֹלֶה. וְשֶׁלֹּא לָדַעַת הָרַג הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר''מ אומר גולה. דכתיב בלי ראות למעט ובבלי דעת למעט והוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות ואין הלכה כר''מ:

הסומא אינו גולה. דכתיב בלא ראות פרט לסומא:

וגר תושב על ידי גר תושב. אם הרג לגר תושב אחר הוא דגולה:

חוץ מעל ידי גר תושב. שאם הרג לבן ישראל בשוגג אינו גולה אלא נהרג:

מתני' האב גולה ע''י בנו. כשלא הכהו ללמדו תורה או מוסר או אומנות:

השונא. כל שלא דבר עמו שלשה ימים מחמת איבה. ואין הלכה לא כר' יוסי בר' יהודה ולא כר''ש אלא השונא אינו נהרג ואינו נקלט שחזקתו שהוא קרוב למזיד:

וְהַסּוּמֶא. אָמַר רִבִּי בָּא. מָאן תַּנָּא סוּמֶא. רִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה פוֹטְרוֹ מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ הָא אִם רָאָה פוֹרֵשׂ. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּֽרְשׁוּ. בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פְּרָט לַסּוּמֶא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. תַּמָּן הוּא אָמַר פְּרָט וָכָא הוּא אָמַר לְרַבּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. בְּיוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל הִיא מַתְנִיתָא. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הַיּוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ בְּרַם הָכָא בְּלֹ֣א רְא֔וֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. לְהָבִיא אֶת הַמַּכֶּה בַלָּיְלָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ברם הכא וכו'. אבל הכא בסומא ממש מיירי ובדרשא דקראי פליגי כדלעיל דר''מ סבר בלא ראות לרבות את הסומא ורבנן והוא ר' יהודה דפליג עלי' ס''ל דלא דרשינן מיעוט אחר מיעוט לרבות דבלא ראות לדרשא אחריתא מיבעי לי' לרבות המכה בלילה בשוגג דגולה:

כך אנו אומרים היושב בבית האפל לא יפרוס את שמע. בתמיה וסיומא דמילתא היא וכלומר וכי אנו אומרים שזה שהיה רואה מימיו ועכשיו יושב בבית האפל פטור הוא מפריסת שמע שלא יוכל להוציא את האחרים והרי היה לו הנאה ממאורות מימיו הילכך שפיר הוא דדייקינן הא אם ראה פורס:

ביושב בבית אפל היא מתניתא. הא דקאמר שלא ראה מאורות מימיו לאו בסומא ממש אלא יושב בבית אפל כגון שנולד במערה ובהא הוא דדייקינן הא ראה מאורות מימיו ועכשיו הוא יושב בבית האפל פורס:

וכא. הכא גבי פורס את שמע הוא אמר לרבות דקאמר כל שלא ראה מאורות מימיו הוא דאינו פורס ודייקינן הא ראה ונסתמא פורס ואמאי הא פטור מכל המצות הוא והיאך יפרוס את שמע להוציא אחרים:

תמן הוא אומר פרט. במתני' דממעט לסומא דאינו גולה דפטור מכל המצות הוא:

מחלפא שיטתיה דר' יהודה גרסינן וכן הוא במגילה והשתא מסיק להקושיא:

ושניהן מקרא אחד דרשו. במתני' דר''מ סבר בלא ראות לרבות הסומא דמיעוט אחר מיעוט הוא כדפרישית במתני' ור' יודא סבר בלא ראות פרט לסומא:

הא אם ראה. ונסתמא פורס. קושיא היא ולא אסיק לה הש''ס הכא עד לקמן ומפסיק לפרש טעם פלוגתייהו במתני' דהכא והדר מסיק להקושיא:

ר' יודה. דתנן שם סומא פורס את השמע שאע''פ שאינו רואה מאורות יש לו הנאה מן המאורות שבני אדם רואין אותו ומצילין אותו מן המכשולין ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו ולא היה לו הנאה מהם לא יפרוס את שמע:

דתנינן תמן. בפ''ד דמגילה וגרסי' להסוגיא התם:

מאן תנא סומא ר' יודה. כלו' ר' יודה דתני במתני' סומא אינו גולה לטעמיה הוא דאזיל דתני ר' יודה פוטרו מכל מצות האמורות בתור':

משנה: לְאֵיכָן גּוֹלִין לְעָרֵי מִקְלָט. לְשָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּלְשָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁנֶּאֱמַר אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְגוֹ'. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטו̇ת שֶׁנֶּאֱמַר שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה. עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשָּׁתָן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת׃ וּמְכוּוָּנוֹת לָהֶן דְּרָכִים מִזּוֹ לָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִ֣ין לְךָ֘ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַֹּשְתָּ֙ אֶת גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔. וּמוֹסְרִין לָהֶן שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ׃ רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָּה 6b אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם. מִי שֶׁנִּתְחַייֵב מִיתָה הֲרָגוּהוּ וְשֶׁלֹּא נִתְחַייֵב מִיתָה פְּטָרוּהוּ וְשֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ. אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶחָד הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. לְפִיכָךְ אִימּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶן מִחְייָה וּכְסוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ. נִגְמַר דִּינוֹ וּמֵת כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו וּלְאַחַר מִיכֵּן נִגְמַר דִּינוֹ חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי׃ נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כֹהֵן גָּדוֹל הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם. וְאֵינוֹ יוֹצֵא לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה וְלֹא לְעֵדוּת מָמוֹן וְלֹא לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לֹו וַאֲפִילּוּ שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר שָׁמָּה. שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֵט. רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וּמְצָאוֹ גוֹאֵל הַדָּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וּרְשׁוּת בְּיַד כָּל אָדָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וְכָל אָדָם אֵין חַייָבִין עָלָיו. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה בְתוֹךְ הַתְּחוּם הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף. הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר׃ כַּיּוֹצֵא בוֹ רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ יֹאמַר לָהֶם רוֹצֵחַ אָנִי. אָֽמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן יְקַבֵּל מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא לעדות מצוה. כגון לעדות החדש:

שנא' וזה דבר הרוצח. בדיבור בעלמא סגי רוצח אני ואם אמרו לו אעפ''כ מקבל מהן:

ובן לוי. שהוא מיושבי העיר והרג בשוגג בתוך העיר גולה מעיר לעיר ואם הרג חוץ מערי הלוים וברח לעירו הרי זה קולטו:

הרג באותה העיר. רוצח שגלה לעיר מקלט וחזר והרג באותה העיר בשוגג גולה משכונה לשכונה בתוך העיר ואינו יוצא מן העיר מפני רציחה ראשונה שעליו:

הכל הולך אחר הנוף. אף אחר הנוף קאמר שאם היה עיקרו בתוך התחום של ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום הואיל ועיקרו לפנים שדינן נופו בתר עיקרו ולא מצי קטל ליה בנופו ואי עיקרו בחוץ ונופו בפנים שדינן עיקרו בתר נופו וכי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה בעיקרו נמי לא מצי קטיל לי' ומשום דבכולא גמרא שדינן נוף בתר עיקר איצטריך הכא למימר דלענין ערי מקלט זימנין דשדינן עיקר בתר נוף לחומרא:

ר''ע אומר רשות ביד גואל הדם. להרגו לכתחילה וכל אדם אין להם רשות לכתחילה אלא אם הרגו אין חייבין עליו והלכה כר''ע והני מילי שיצא במזיד אבל יצא משם בשוגג אם הרגו בתוך התחום בין גואל הדם בין שאר כל אדם נהרג עליו ואם יצא חוץ לתחום בין גואל הדם ובין שאר כל האדם גולה על ידו:

אף הוא מדבר ע''י עצמו. ואין ת''ח נזקקין לדבר לגואל הדם בעבורו אלא הוא טוען טענות עצמו ואין הלכה כר''מ:

מתני' לאיכן גולין לערי מקלט. וארבעים ושתים ערי הלוים נמי קולטות כולן אלא שאלו שש ערי מקלט קולטות בין לדעת שנכנס שם הרוצח לדעת שתקלטנו ובין שנכנס שלא לדעת ומ''ב עיר לדעת קולטות שלא לדעת אינן קולטות ואם הרגו גואל הדם לשם פטור ועוד יש חילוק שבאלו שש ערי מקלט אין הרוצת צריך להעלות שכר דירת ביתו ובערי הלוים צריך להעלות שכר:

ומכוונות להם דרכים. שהיו עושין להן דרכים שיהיו מכוונות לערי המקלט שלא יהא הרוצח תועה בדרך ומקלט מקלט היה כתיב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם:

שמא יהרגנו. הגואל הדם בדרך:

וידברו אליו. מדברים לגואל הדם אל תנהג בו מנהג של שופכי דמים בשגגה בא מעשה זה לידו:

וכ''ג שהרג. ולא היה שם כ''ג אחר אינו יוצא מעיר המקלט לעולם:

בתחלה. כלומר תחילת משפט כל הרוצחין אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט דכתיב וכי יהיה איש שונא לרעהו וגו' והכהו נפש ומת ונס וגו' וכתיב בתרי' ושלחו זקני עירו וגו':

ואחד המרובה בבגדים. לאחר שנגנז צלוחית של שמן המשחה לא הי' מתחנך להיות כהן גדול אלא בלבישת שמנה בגדים:

ואחד שעבר ממשיחותו. שאירע פסול בכ''ג ושימש אחר תחתיו וכשנתרפא הכהן חוזר לעבודתו וזה השני עבר ממשיחותו במיתת כל אחד מאלו הוא חוזר אע''פ שהאחר חי דשלש פעמים כ''ג כתוב בפרשה:

ר' יהודה אומר אף משוח מלחמה. דקרא אחרינא כתיב לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ורבנן כיון דלא כתיב בההוא קרא הכהן הגדול לא דרשי ליה אלא חד מהנך הוא והלכה כחכמים:

שלא יתפללו על בניהן שימותו. והם פשעו בדבר שהיה להם לבקש רחמים על דורם שלא יארע בהם תקלה ולא בקשו:

נגמר דינו. לגלות ואח''כ מת כ''ג הרי זה אינו גולה דכיון שעומד לגלות הוא מיתת כ''ג מכפר עליו:

חוזר במיתתו של שני. שנגמר דינו בפניו והיה לו לבקש רחמים שיגמר דינו לזכות:

נגמר דינו בלא כ''ג. שלא היה כ''ג בעולם:

ההורג כ''ג. ולא היה שם כ''ג אחר:

הלכה: לְאֵיכָן גּוֹלִין כול'. שָׁלֹשׁ עַייָרוֹת הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן. וּמִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ. אֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא הָיוּ קוֹלְטוֹת עַד שֶׁכִּיבִּישׁוּ וְחִילִּיקוּ. כֵּיוָן שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְחִילְּקוּ נִתְחַייְבָה הָאָרֶץ בַּשְּׁמִיטִּין וּבַיּוֹבֵילוֹת וְהָיוּ אֵילּוּ וְאֵילּוּ קוֹלְטוֹת. שָׁלֹשׁ עָרִים שֶׁהִפְרִישׁוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֶל הָיוּ מְכוּוָּנוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עָרִים שֶׁהִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן כִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁלְּכֶרֶם. אֶת חֶבְרוֹן בִּיהוּדָה כְּנֶגֶד בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר. וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם כְּנֶגֶד רָאמוֹת בַּגִּלְעַד. אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל כְּנֶגֶד גּוֹלָן בַּבָּשָׁן. עַד שֶׁלֹּא הִפְרִישׁוּ שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם לֹא הָֽיְתָה קוֹלֶטֶת. הִפְרִישׁוּ קִרְיַת יְעָרִים תַּחְתֶּיהָ עַד שֶׁכִּיבְּשׁוּ אֶת שְׁכֶם. עַד שֶׁלֹּא הִפְרִישׁוּ קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל לֹא הָֽיְתָה קוֹלֶטֶת. הִפְרִישׁ גַּמְלָה תַּחְתֶּיהָ עַד שֶׁכִּיבְּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד שלא הפרישו וכו'. טעות היא שהרי לא היו קולטות עד שלא הפרישו כולן וה''ג בתוספתא ואע''פ שהפרישו שכם בהר אפרים לא היתה קולטת הפרישו קרית יערים תחתיה עד שכיבשו את שכם ואע''פ שהפרישו קדש בגליל לא היתה קולטת הפרישו גמלה תחתיה עד שכיבשו את קדש דלאחר שהפרישו היו השאר קולטות והיא לא היתה יכולה לקלוט עד שיכבשוה והפרישו עיר אחרת תחתיה לפי שעה:

גמ' שלש עיירות וכו'. תוספתא היא ריש פ''ב:

וְשִׁלַּשְׁתָּ֙. שֶׁיְּהוּ מְשׁוּלָּשׁוֹת. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מֵחֶבְרוּן לִיהוּדָה כְּמֵחֵבְרוֹן לִשְׁכֶם וּמֵחֵבְרוֹן לִשְׁכֶם כְּמִשְׁכֶם לְקֶדֶשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כדי שתהא מחברון לדרום. כצ''ל וכן הוא בתוספתא:

נָֽפְלָה אַחַת מֵהֶן בּוֹנִין אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט. וּמְנַיִין אַף בִּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים. תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁשׁ. שֶׁיְּהוּ מְכוּוָּנוֹת וְקוֹלְטוֹת כָּרִאשׁוֹנוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נפלה אחת מהן. ה''ג בתוספתא' בונין אותה במקומה ומנין אף במקום אחר ת''ל שש ערים באותה השבט ומנין אף בשבט אחר ת''ל תהיינה שיהיו מכוונות וקולטות כראשונות:

הֶעָרִים הַלֵּילוּ אֵין בּוֹנִין אוֹתָן לֹא כְרָכִים גְּדוֹלִים וְלֹא עֲייָרוֹת קְטַנּוֹת אֶלָּא בֵינוֹנִיּוֹת. אֵין בּוֹנִין אוֹתָהּ אֶלָּא עַל הַשּׁוּק. אִם אֵין שָׁם שׁוּק עוֹשִׂין לְשָׁם שׁוּק. אֵין בּוֹנִין אוֹתָם אֶלָּא עַל הַמַּיִם. אִם אֵין שָׁם מַיִם מְבִיאִין לְשָׁם מַיִם. נִתְמָעֲטוּ דִיּוּרֵיהֶן מְבִיאִין אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן. אִם אֵין שָׁם אוֹכְלוֹסִין מְבִיאִין לְשָׁם כֹּהֲנִים לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הערים הללו. ערי מקלט:

לא כרכים גדולים. שרוב העם נקבצים שם תמיד ויהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לו אם יוצא מחוץ לעיר:

ולא עיירות קטנות. לפי שאין מזונות מצוין שם:

אלא על השוק. כלומר שיהא שם שוק ומצוי למכור מזונות:

אם אין שם מים. כשנפל להם הגורל בימי יהושע:

אם אין שם אוכלוסין. סביבות הערים צריך שיהו אוכלוסין מצוין בכפרים וביישוב סמוכין להם שלא יבאו גואלי הדם מרובים על העיר בחיל:

מביאין לשם אמות המים. אח''כ נמשכין מנהרות אחרים:

אֵין עוֹשִׂין בְּתוֹכָן לֹא בֵית הַבַּד וְלֹא בֵית הְבְּצִירָה. דִּבְרֵי רִבִּי נְחֶמְיָה. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. אֵין מַפְשִׁילְין בְּתוֹכָן חֲבָלִים. וְאֵין עוֹשִׁין בְּתוֹכָן כְּלֵי זְכוּכִית בִּשְׁבִיל לְהַרְגִּיל אֶת הָרֶגֶל לְשָׁם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בשביל להרגיל. כלומר מחמת אלו הדברים יהא רגל גואל הדם מצוי לשם לפיכך אין עושין את אלו:

אין מפשילין וכו'. בזה חכמים נמי מודים לו:

וחכמים מתירין. מפני שיש בהם חיי נפש:

לא בית הבד ולא בית הבצירה. שלא יהיה רגל גואל הדם מצוי שם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source